פיטורים שלא כדין הן הפרת חוזה מה הזכויות

הזכויות למפוטר שלא כדין בעקבות הפרת חוזה העבודה מצדו של המעסיק, מופיעים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 (להלן: "חוק החוזים-תרופות").

סעיף 2 לחוק האמור קובע כי כאשר "הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה."

כמו כן, חוק החוזים-תרופות ישנם שלוש תרופות היכולות להיתבע ביחד או לחוד – אכיפת החוזה; ביטול החוזה; ופיצויים עבור הנזק.

חשוב לזכור כי ישנם פיטורים שהם בטלים מעיקרם, במידה והעובד יקבל סעד קבוע של אכיפה יש לראות את החוזה כאילו מעולם לא בוטל, לכן נותרו פיצויים ואכיפה.

בשוק העבודה הפרטי, נוהגים בתי הדין לתת למפוטרים שלא כדין סעד הפיצויים, ואילו סעד האכיפה הפך סעד משני הניתן רק במקרים מיוחדים.

ביטול פיטורים מעיקר

ישנם מקרים, אין העובד המפוטר מעוניין בפיצויים והוא מגיש תביעה לקבל "סעד של השבה" למקום עבודתו הקודם. במקרים אלו על העובד לפנות לבית הדין לעבודה ולבקש סעד של "אכיפה" שיורה למעבידו, באמצעות צו עשה (במידה ופוטר) או צו מניעה (במידה ופיטוריו עדיין לא בתוקף), על השבתו או השארתו של העובד למקום העבודה.

סעד האכיפה יכול להיות בשני שלבים נפרדים:

1. האחד, באמצעות "סעד זמני" להשבת העובד לעבודה

2. באמצעות סעד קבוע של אכיפה במסגרת התביעה העיקרית.

בשירות הציבורי, סעד האכיפה היה ועודנו סעד מרכזי ומקובל בערכאות המשפטיות השונות. סעד האכיפה ניתן, בשירות הציבורי, ניתן ע"י בית הדין לעבודה, כי הפיטורים נעשו שלא כדין, מפני מהטעם שלא נעשה שימוע כדין ו/או כאשר הפיטורים נעשו בהעדר סמכות ו/או משיקולים פסולים ובלתי ענייניים.

ביטול פיטורין - כעת נחזור לשוק העבודה הפרטי

במגזר הפרטי מגמת בתי הדין לעבודה, היתה כי אין להעניק כלל סעד של אכיפה המאפשר לעובד לחזור לעבודה, וזאת אפילו אם בוצעו פיטורין שלא כדין. מגמה זו השתנתה לאחרונה לכן חלו שינויים בבתי הדין

חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 הקובע בסעיף 9 איסור מפורש, בהתקיימם של תנאים מסוימים ובכפוף לסמכותו של הממונה על עבודת נשים, על פיטורי אישה הרה בתקופת הריונה וכ- 60 ימים לאחר תום חופשת לידתה.

חקיקה הגנה על עובדים על חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 המגביל את האפשרות של מעביד לפטר עובד שחשף שחיתויות ו/או פגמים במנהל התקין.

כך למשל, הגנה על עובדים הקיים בהסכמים קיבוציים רבים, דורש את הסכמת ועד העובדים במקום העבודה, בטרם יתאפשר למעסיק להחליט על פיטוריו של עובד.

במקרים שהגיעו לבתי הדין לעבודה, בהם מעסיקים פיטרו עובדים שלא על-פי הפרוצדורה שנקבעה בהסכמים הקיבוציים, נקבע, לא אחת, כי מדובר בפיטורים שלא כדין וכי יש לפסוק לטובתו של העובד המפוטר סעד של השבה למקום העבודה.

סעד האכיפה בפיטורים ממניעים פוליטיים

מקרים מובהקים בהם יש להעניק בכורה לסעד האכיפה הם כאשר הפיטורים היו מטעמים פוליטיים. בבית הדין הארצי לעבודה נקבע כי במצב של פיטורים פוליטיים, עקרונית צריך לתת אכיפה,

"גם אם אין האכיפה "דרך המלך בפיטורים שלא כדין, אך כאשר מדובר בפיטורים ממניעים פוליטיים – הדעת נותנת שתרופת האכיפה היא בדרך כלל התרופה הראויה – הכל בכפוף לתנאים ולנסיבות הענין".